איך פלטפורמות להלוואות חברתיות נותנות מענה למצוקת האשראי?

ניקוד אשראי והלוואות חברתיות

בארה”ב ובמדינות רבות השייכות ל OECD– יש גוף מרכזי שנותן ניקוד אשראי(Credit Score)  לכל אזרח לפי היכולות הפיננסיות שלו ולפי ההתנהגות הפיננסית שלו. ניקוד האשראי שנקבע הוא זה שיקבע אם אותו אזרח יקבל הלוואה, מה יהיה גובה ההלוואה ובאיזו ריבית. בישראל נכון להיום אין גוף מרכזי שנותן ניקוד אשראי לכל אזרח.

כיום, בישראל, שוק הלוואות מתנהל ברובו דרך המערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית היא זו שמכירה את הלקוח הכי טוב. המידע הפיננסי על הלקוח נמצא אצלם, ולפי זה היא מחליטה אם  להעניק לו הלוואה או אשראי ובאיזו ריבית. אדם פרטי או חברה הפונים לגוף פיננסי חוץ בנקאי ומבקשים ממנו לשפר את ההלוואה, הם בדרך כלל נתקלים בחשדנות מצד אותו גוף פיננסי. זאת מכיוון, שהדעה הרווחת היא שאם מבקש ההלוואה לא קיבל את ההלוואה מהבנק או קיבל הלוואה בתנאים גרועים הוא כנראה לקוח בעל דרגת סיכון גבוהה. ברוב המקרים הם לא ישפרו את תנאיי ההלוואה אלא עם כן משועבד נכס כנגד ההלוואה. לדוגמא: קבלת הלוואה בתנאים טובים כנגד שיעבוד של קופ”ג/קרן השתלמות שיש לאותו אזרח אצלהם.

העדר מידע על ציבור הלווים פוגע בתחרות על מתן אשראי מול הבנקים. הגופים החוץ בנקאים מנצלים את חוסר המידע וגובים ריביות גבוהות, לעיתים בצדק, כי חוסר המידע מגביר את הסיכון במתן ההלוואה. גם הבנקים גובים ריבית גבוהה, אמנם, מעט יותר נמוכה מהגופים החוץ הבנקאיים, אך עדיין כשמדובר על הלוואות רגילות ולא על משכנתאות, הריביות הן די גבוהות.

ומה לגבי ציבור המשקיעים?

לעומת ציבור הלווים, ישנו ציבור רחב של אנשים בעלי הון פנוי המעוניינים לקבל תשואות על הכסף שלהם. כאשר הם מעוניינים להשקיע את הכסף שלהם בלי לקחת סיכונים (כמו קניית נכס נדל”ני או מסחר בבורסה או השקעה בקופת גמל וכו’), האופציות הבודדות שנשארו להם הוא לשים את הכסף בתוכניות חיסכון, ללא סיכון כמו למשל תוכניות פק”מ למיניהן. ידוע שהיום תוכניות חיסכון אלה נותנות ריביות כמעט אפסיות, כך שהמשקיעים כמעט ולא רואים תשואה על כספם.

כך מתקבל מצב לא הוגן שרק הבנקים והגופים החוץ בנקאיים מרוויחים ממנו; מצד אחד, יש את הציבור עם ההון הפנוי שאינו זוכה לתמורה הולמת על הכסף שלו, ומצד שני, יש ציבור הלווים שמשלמים ריביות גבוהות על ההלוואות שהם לוקחים.

אנחנו מבינים שיש כאן בעיה של מצוקת אשראי; מצד אחד, ציבור המשקיעים לא מוצא תשואה הולמת להשקעותיו ומצד שני משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים כורעים תחת נטל הריבית.

אז מה הפתרון שיטיב הן עם המשקיעים והן עם ציבור הלווים?

פלטפורמות להלוואות חברתיות P2P- הפתרון למצוקת האשראי

בשנים האחרונות עם פריחתה של הכלכלה השיתופית החלו לקום יותר ויותר פלטפורמת אינטרנטיות להלוואות חברתיות (P2P). פלטפורמות אלה נותנות מענה גם לציבור המשקיעים וגם לציבור הלווים. ציבור המשקיעים יכול סוף סוף ליהנות מריבית נאה על כספו ללא סיכון גדול, וציבור הלווים זוכה להלוואה בריבית קצת יותר שפויה ממה שהבנקים ושאר הגופים הפיננסיים מציעים לו.

למרות שבארץ לפלטפורמות הלוואות חברתיות P2P יש פחות מידע על הלווה מאשר לפלטפורמות דומות במדינות שיש בהם ניקוד אשראי, זה עדיין לא מהווה בעיה. הפלטפורמות הללו משתדלות לקבל כמה שיותר מידע על הלווה כדי לדעת מה מצבו הפיננסי, ומה היכולת שלו להחזיר את ההלוואה ובהתאם לכך הן נותנות לו הלוואה. המשקיע יכול להיות רגוע מכיוון שהוא אינו מלווה כסף רק לאדם אחד אלא הכסף שלו מפוזר בין הרבה לווים מה שמפחית את הסיכון לאי קבלת החזר על ההשקעה. בנוסף, ישנן פלטפורמות ששמות בצד, למקרה חירום, אחוז קטן מהכסף של כלל המשקיעים כפיקדון צובר ריבית לערבות הדדית. כך שאם קורה ולווה לא מחזיר כסף למלווים שלו בחודש מסוים אז הפלטפורמה תוציא את הכסף החסר מאותו פיקדון ותיתן אותו למשקיעים.

חשוב לציין, שגם ממשלת ישראל מעודדת את התחרות מול הבנקים וחוקקה חוק להסדרת הפעילות של ההלוואות החברתיות. כך תחום זה הפך להיות מסודר חוקית ומאפשר להשתמש בפלטפורמות האלה בראש שקט. לכן, לרבים מאתנו זו אלטרנטיבה טובה הן להשקעה והן לקבלת הלוואה.

קטע וידאו קצר(7:24) המסביר מה זה ניקוד אשראי (credit score).  הסרטון נותן כמה טיפים איך לנהל את דירוג האשראי. הטיפים האלה יהיו  קרוב לוודאי רלוונטיים בעתיד גם בישראל.

הקהילה שלנו- מיזמים נבחרים

סטארטאפ להשקעה
השקעה בחברת סטארטאפ

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים בנושא צריכה שיתופית

פוסטים נוספים בנושא השקעות המונים

רשתות חברתיות

קטגוריות

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן