מיסים בעולם הכלכלה השיתופית

הכלכלה השיתופית נכנסה לחיינו בשנים האחרונות ומשפיעה על חיינו יותר מתמיד.
הכלכלה השיתופית נמצאת כמעט בכל תחום ומאפשרת לכל אחד מאתנו להיות מיקרו יזמים.
המיקרו-יזמות מאפשרת לעבוד בתעשיית gig economy מכל מקום בעולם, לפתוח חנויות וירטואליות, למכור ולספק שירותים לכל העולם חייבת את הפרילנסרים החדשים לחשב מסלול מחדש בכל מה שקשור מס הכנסה.
לרובנו עולם המיסים הוא עולם לא מובן אפילו איינשטיין בשיחה עם הרו”ח שלו חשב שלהבין את תאוריית היחסות קל יותר מלהבין את מס ההכנסה.
היום ללא ספק, מרחב העבודה הבינלאומי, סביבת העבודה, המכשירים הפיננסים שזמינים כל כך היום יוצרים את עולם המיסוי מורכב יותר.

התופעות החדשות שיש להתייחס אליהם מבחינת מיסוי

נוודות דיגיטלית

הנוודות הדיגיטלית הינה תופעה חדשה שהתפתחה בעקבות הטכנולוגיה המאפשרת לעבוד מכל מקום. בנוסף קיומן של הפלטפורמות מתחום הכלכלה השיתופית, פותחות בפני רבים אפשרויות תעסוקה ויזמות שלא היו קיימות קודם.
החל משנת 2003 המיסוי בישראל הוא מיסוי פרסונלי ולא מיסוי טריטוריאלי כפי שהיה
נהוג קודם. המיסוי מתייחס לכלל תושבי ישראל.
תושב ישראל לפי רשות המיסים הוא כל מי שמנהל את מרכז חייו בישראל ונבחן לפי קריטריונים שונים כמו מקום מגוריו, עיסוקיו, מקום האינטרסים הכלכליים והמהותיים של העסק שלו ועוד.
קריטריון נוסף וחשוב הוא משך זמן השהייה בישראל. לזה קיימות שתי אופציות:
1. זמן השהייה בישראל במהלך שנת המס הוא מעבר ל- 183 יום.
2. זמן השהייה בישראל במהלך אותה שנת המס הינו 30 ימים או יותר,
וסך כל תקופת השהייה בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
נווד דיגיטלי כל עוד הוא מוגדר תושב ישראל על פי הקריטריונים הנ”ל חייב בדיווח לרשויות המס בישראל.
מבחינת תשלום מע”מ ישנם פטורים שונים, למשל מחזור עסקאות נמוך (עד 100,187ש”ח ,
נכון לשנת 2019). במקרים שנעשתה עסקה מול תושב חוץ אין פטור ממע”מ אך שיעור
המע”מ עומד על שיעור אפס אחוז (סעיף 30 לחוק מע”מ).

הכנסות מהשכרה לטווח קצר (בדרך כלל Airb&b )

הכנסות אלה מוגדרות כהכנסות מעסק והפטורים מתשלום מס הכנסה המוכרים לדירת מגורים אינם חלים עליהם (תקרת פטור או תשלום קבוע של 10%). הכנסות מהשכרה לטווח קצר נחשבת כעסק גם עם מדובר בדירה אחת בלבד.
מס הכנסה נוקט גישה מחמירה ומרחיב את ההגדרה לעסק גם למי שמשכיר דירה לדייר משנה שמצדו מפעיל את הנכס השכור כדירה לטווח קצר.
לגבי ניהול ספרים, יש לפעול לפני תקנות י”א (נותני שירותים אחרים) ולנהל מעבר לספרי החשבוניות הרגילים גם “ספר אורחים”.
יש לשים לב שיש להוציא קבלה על הסכומים המתקבלים גם בהעברות דרך חשבון הפייפל,
הקבלות ש airb&b או פלטפורמה אחרת מנפיקות אינן מספיקות.
לגבי תשלום המע”מ כאן הסוגיה יותר מורכבת. כאן מסתכלים על זה כלינה של תייר בבית מלון כאמור לפי סעיף (א)(8) לחוק מע”מ. הפעלת בית מלון נחשבת כעסקה הזכאית לשיעור מע”מ אפס.
לסעיף זה יכנסו רק העונים על הגדרת “בית מלון” שמשמעותו לפי סעיף 1 לחוק מע”מ –מקום שניתן בדרך כלל להלין בו עבור תמורה חמישה אנשים לפחות.

מטבעות מבוזרים (cryptocurrency)

קודם כל ננסה להבין מהו מטבע מבוזר ? ומה הקשר שלו לכלכלה השיתופית.
מטבע מבוזר הוא מטבע שמונפק באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ’יין. ההבדל בין מטבע
פיאט (המטבע הרגיל של המדינה) לבין מטבע מבוזר הוא צורת הניהול והפיקוח על המטבע. בעוד שבמטבע רגיל הבנק המרכזי מפקח על המטבע. במטבעות מבוזרים יש הסכמה בין כל מחזיקי המטבע לפי פרוטוקול שנכתב מראש.
למה זה קשור לכלכלה השיתופית ?
• המעבר לעסקאות P2P ) peer to peer עמית לעמית), שבעצם “מדלגות” על הגורם המתווך (בדרך כלל הבנק) .
• האפשרות לביזור במקום ריכוז, דמוקרטיזציה בשוק המטבעות. הכל נעשה באמצעות הסכמה בין מחזיקי המטבע.
• אמון מלא בין משתמשי המטבע.
• מטבע מבוסס קהילה, מטבע שמונפק על ידי קהילות כמו קבוצות כדורגל, (המטבעות שהנפיקו יובנטוס או פריז סן ז’רמן ,רשות מקומית, גוף עסקי (המטבע של פייסבוק – הליברה) ועוד.

 

איך רשויות המס מתייחסות למטבע המבוזר (קריפטו) ?

קודם כל חובה לדווח לרשויות המס על הפעילות במטבעות אלו. אי דיווח לרשויות המס
על פעילות בתחום זה מוגדר כעברה פלילית לכל דבר ועניין.
הרשויות רואות את המטבע המבוזר כסחורה ולא כמטבע כפי שנהוג לחשוב.
בגלל שהמטבעות האלו מיוצרות בתהליך “כריה” (כמו זהב, כסף, וכו’), הרשויות
מתייחסות אליהן כסחורה/נכס ולא כמטבע.
מכיוון שרשות המס רואה את המטבע כסחורה, או כנכס היא ממסה את הרווחים ממטבעות קריפטו בשיעור מס של 25% בכל “אירוע מס”.
אירוע מס מתייחס לכל אירוע של קניה או מכירה של המטבע לרבות עסקאות ברטר בין
מטבעות קריפטו שונים, או רכישה/מכירה של מוצרים ושירותים.

אופן הדיווח לרשויות המס

עד עכשיו אופן החישוב המקובל של הרווח או ההפסד ממטבעות קריפטו נעשה באמצעות שיטת( FIFO (first  in first out). זאת אומרת המטבע הראשון שנקנה הוא גם המטבע הראשון שנמכר. הסיבה שנהגו לפי שיטה זו היתה כי יועצי המס לא יכלו להבחין בין
המטבעות השונים אצל המשקיע. כיום ברוב המקרים ניתן להבחין בין המטבעות ולכן החישוב על הרווח או לגבי כל מטבע בנפרד.
הדיווח מתבצע אחד לשנה לרשויות המס בדו”ח השנתי בצירוף טופס מיוחד שנקרא טופס 1399.
במהלך שנת המס יש לרשום ולתעד כל פעילות שנעשתה במטבעות כמו:
העברת מטבע לאדם אחר, רכישת מטבע, מתן הלוואות, העסקאות בכרטיס debit ועוד.
במקרים מסוימים אם הפעילות במסחר במטבעות עולה, מס הכנסה יכול להגדיר את
הפעילות כעסק ואז המיסוי יהיה לפי מס השולי של אותו אדם.
פעילויות נוספות בתחום הקריפטו כמו כריה, יעוץ והדרכה נכללים כפעילות עסקית.
במקרים שמדובר בפעילות עסקית, ניתן יהיה לקזז הוצאות תפעול.
נקודה נוספת שיש לציין היא קיזוז הפסדים, ניתן לקזז הפסדי הון מפעילות במטבע המבוזר כנגד הפסדי הון מכל מקור אחר וזאת רק בשנה הראשונה לפעילות במטבע.

עסקאות ברטר

עסקאות ברטר הן עסקאות סחר חליפין בהם התמורה אינה בכסף אלא במתן סחורות
או שירותים. רשות המיסים רואה גם בעסקאות, שאין בהן תמורה כספית, אבל יש בהן
שווי כספי, כעסקאות החייבות בדיווח לרשויות.
עסקאות ברטר יכולות להיות פרטיות או עסקיות.
דוגמה לעסקה פרטית: שכנה עוזרת לבן השכנים בשעורי בית, בן השכנים בתמורה על
העזרה מוציא כל יום את הכלב של השכנה לטיול.
דוגמה לעסקאות בעלות אופי מסחרי: עורך דין נותן יעוץ משפטי לקבלן שיפוצים, הקבלן בתמורה משפץ לעורך דין את הבית.
בעסקאות פרטיות אין חובת דיווח, ואילו בעסקאות בעלות אופי מסחרי, בין עוסקים או
בעלי מקצוע יש חובת דיווח.
איך הדיווח מתבצע ?
במקרה כזה שני העוסקים חייבים להוציא חשבונית כנגד העסקה להוסיף מע”מ ולרשום
את העסקה בספרי הנהלת חשבונות.

עסקאות בעולם המסחר האלקטרוני (האיקומרס-eCommerce)

עסקים המבצעים מסחר בפלטפורמות מתחום הכלכלה השיתופית כמו אייבי, אמזון,
שופיפיי ואחרים חייבים בדיווח לרשות המיסים וניהול ספרים (לפי מיסוי פרסונלי כפי שכתבנו בתחילת המאמר).
ברוב המקרים אין צורך בדיווח למע”מ כי העסקאות אינן מתבצעות בישראל,
אך במקרים מסוימים יש צורך בדיווח למע”מ, למשל כאשר העסק מספק סחורות,
ושירותים מישראל לחו”ל או כאשר נעשות מכירות לישראלים.
בעקבות כניסת אמזון לישראל עסקים שיפתחו חנות באמזון ישראל יהיו חייבים בדיווח למע”מ היות והעסקאות יתבצעו בישראל.

 

הכתבה נכתבה על ידי יועץ מס בעל ניסיון בתחום האיקומורס אך אין לראות בכתבה זו יעוץ או המלצה להתנהלות מול רשויות המס.
לקבלת מענה לשאלות בנושא המיסוי ניתן להשאיר הודעה בתגובות או בצור קשר.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email

הקהילה שלנו- מיזמים נבחרים

סטארטאפ להשקעה
השקעה בחברת סטארטאפ

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים בנושא צריכה שיתופית

פוסטים נוספים בנושא השקעות המונים

רשתות חברתיות

קטגוריות

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן